בנימה אופטימית זו
סיכום חיובי לקמפיין מוקדמות גביע העולם: שמרנו על מקומנו בדרג השלישי, החזרנו חוב לרוסים, ודפקנו את פורטוגל. הספק מרשים לכל הדעות.
אחר צהרים של פורענות
עוד פרק בסדרת "חדוות האידיוט": תחושת העונג האופפת אותך כשתחזיותיך מתנפצות, והמציאות מתעקשת להיות מעניינת ומשמחת יותר מהתסריטים שהמוח הציני והמריר שלי מסוגל להגות. וגם: למה אנחנו נותנים לערוץ 1 להמשיך להתעלל בנו?
המבאסות הרשמיות של הקיץ
נראה כי בעוד הכדורגל העולמי משתנה ומתעדכן, אצל אנגליה ואיטליה הזמן כאילו עמד מלכת. ואני לא מדבר רק על שעון המשחק אמש: השתיים ממשיכות לשמור על מעמדן כמבאסות הרשמיות של הקיץ. מזל שיש את גרמניה.
אין סיבה להתלונן
מבחינת כדורגל, היורו הזה מפתיע אותי לטובה. טורניר שמתקיים בערים עם שמות כמו לבוב, חארקוב, דנייפרופטרובסק וגדנסק, לא מבטיח הרבה, אבל אולי זו רק הגזענות שלי שמדברת.
למות עליו
יש לי הגדרה חדשה וקצת פחות קודרת למושג ״בית המוות״: זה הבית הכי מעניין בטורניר, ולכן אנחנו פשוט מתים עליו. קבלו את סקירת בית ב' ביורו 2012.
בית ז': ועידת ציר הרשע
בית ז': ברזיל, פורטוגל, חוף השנהב, צפון קוריאה התקשורת מיהרה להכתיר את בית ז' כ"בית המוות". אני לא ממש מתרשם. ברזיל היא אמנם ברזיל, אבל פורטוגל, להזכירכם, עוד לא עשתה מספיק בכדורגל העולמי כדי לעמוד בשורה אחת עם הגדולות. חוף השנהב נחשבת לנבחרת טובה בעיקר בזכות שחקן אחד שכנראה לא ישחק, וצפון קוריאה היא אולי […]