ארכיון תגיות: זאור סדאייב

ערוץ ההיסטוריה

זאור סדאייבאתמול בערב ניסיתי לצפות בדרבי התל אביבי בכדורסל. אני אומר "ניסיתי", כי בתקופה האחרונה אני מתקשה מאוד להחזיק מעמד מול משחק באורך מלא (לא משנה באיזה ענף), ולראייה – קצב העדכונים בבלוג הזה.

ובכל זאת, ניסיתי.
בשלב כלשהו החרידו אותי (ואת החתולים שלי) שאגות שמחה מהבניין הסמוך. כיוון שלא היה קשר בין עוצמת השאגות לבין המתרחש בדרבי, הנחתי כי מתחוללת דרמה ספורטיבית כלשהי בערוץ אחר. זפזפתי לאחד מערוצי צ'רלטון, והספקתי לשמוע את מאיר איינשטיין צווח (אלא מה) "היסטוריה בטדי!!!". היסטוריה? אני אוהב היסטוריה!

וזו ההיסטוריה וההיסטריה: לראשונה בתולדות בית"ר ירושלים, שחקן מוסלמי כבש שער לזכות המועדון (נגד מכבי נתניה. נגמר 1:1). לא ברור האם השכנים שלי הם אוהדי בית"ר או מוסלמים (או גם וגם), אבל נעזוב את זה ונעשה הפסקה קצרה כדי להסביר את הרקע לקוראים שאינם מצויים בענייני הכדורגל הישראלי. ובכן, העונה משחק בבית"ר, לראשונה בהיסטוריה, שחקן מוסלמי – זאור סדאייב הצ'צ'ני. זאת לאחר שהמועדון נמנע בעקביות מלהחתים שחקנים ערבים ו/או מוסלמים במשך כל שנות קיומו (עם נוצרים, אגב, מעולם לא היתה להם בעיה, כי כידוע, הנוצרים תמיד האירו פנים ליהודים וגם עשו להם נעים בגב).

בעקבות השער, התרחש בטדי אירוע מעניין ודי חסר תקדים: כמה מאות מאוהדי בית"ר (כ-300, לפי אתר Walla) נטשו את האיצטדיון במחאה. יש לציין כי אותם אוהדים התנגדו בכלל להחתמתו של סדאייב, אז לא ברור לי מה הם עשו באיצטדיון מלכתחילה, אבל אין לי כוונה לנסות להיכנס לראש של אוהד בית"ר.

אקט המחאה של האוהדים התקבל בגינוי צפוי של השדר והפרשן, בכמה התבטאויות פולניות בנוסח "אם ככה הם מתנהגים, עדיף שלא יהיו כאן" וכו'. אני חייב לציין שדווקא התרשמתי לטובה מהאוהדים. הרי היו להם שפע של דרכי פעולה אפשריות: הם יכלו לרדת לדשא ולבצע לינץ' בסדאייב (ועל הדרך גם בשחקנים הערבים של מכבי נתניה, כי אם כבר, אז כבר); הם יכלו להשליך חפצים למגרש; יכלו להבעיר סהרונים לקול שירת "מוחמד ההומו", או כל דבר אחר שאוהדי בית"ר נוהגים לעשות מעת לעת.

במקום זאת, הם בחרו במחאה שקטה ומנומסת. אפשר (ורצוי) לא להסכים עם המחאה המטופשת והפרימיטיבית הזאת ובוודאי לא עם תפיסת העולם החשוכה שעומדת מאחוריה, אבל לפחות היא באה לידי ביטוי בלי נזק או נפגעים (בינתיים). אני חושב שזו התקדמות.

באשר לדרבי התל אביבי, הייתי שמח להתייחס לניצחון הגדול של הפועל, אבל האמת היא שפשוט לא שרדתי עד סופו… אז סליחה.