בעזרת השם

לפני זמן מה איתגר אותי פה מישהו לכתוב פוסט שעוסק ב"שמות המוזרים ביותר בכל הנבחרות". החלטתי להיענות לאתגר, אבל מכיוון שאני נוהג שלא לעשות בדיוק מה שהאיש הזה אומר, לקחתי את הרעיון לכיוון קצת אחר. מה שבטוח, הצדיק הזה יודע נפש בהמתו. יש לי עניין עמוק בשמות – במקורות שלהם, במקום שלהם בתרבות המקומית, באופן […]

הפוליטיקה של הגביע העולמי

סוף סוף גמרנו עם העונה המעיקה הזאת, ואפשר להתפנות לחגיגה האמיתית – גביע העולם בכדורגל דרום אפריקה 2010. אני מתכנן להעלות פה בימים שעד לתחילת המשחקים סקירה של כל הנבחרות המשתתפות בטורניר. אבל כמובן שזו לא תהיה עוד סקירה שגרתית כפי שתמצאו בכל עיתון ספורט, אלא סקירה אישית, על פי מפת הכדורגל הפרטית שלי. אז […]

הספורט ניצח

דבר אחד מנחם אותי באובדן האליפות של מכבי חיפה הערב – שזה היה ערב ספורטיבי לעילא. הדרמה האדירה התאפשרה תודות לשתי קבוצות שהפנימו את המסר של השבועות האחרונים ונתנו פייט אדיר, למרות שכבר לא היה להן על מה לשחק. כבר ראינו בעבר מחזורי סיום דומים, שמתנהלים על מי מנוחות, עם קבוצות שבאות לשמש תפאורה בלבד. […]

זקן מדי לחרא הזה

אני עדיין לא כזה קשיש, אבל ראיתי כבר דבר או שניים בספורט, חוויתי כבר דפיקות לב חזקות ושצפי אדרנלין סוערים במהלך משחקים, וחזיתי בכמה דרמות ספורטיביות מסעירות. אבל אני חושב שמעולם לא הייתי קרוב כל כך לעילפון חושים כמו אמש, במהלך המשחקים בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים, והפועל ת"א ומכבי ת"א. בכל אשמה ההחלטה שלי […]

ההחמצות הגדולות – חלק 3

אני (לא) גאה להציג חלק נוסף במסכת ההחמצות שלי. לחלק השני | לחלק הראשון מכבי חיפה – הפועל ת"א, ליגת העל עונת 09/10 מחזור 32, 25.4.10. תוצאה: ? לא טעיתי בתאריך ואין צורך לבדוק את לוח השנה – אכן מדובר במשחק שטרם התקיים. איפה אהיה בזמן ששתי הגדולות של הכדורגל הישראלי יתמודד ראש-בראש על (כנראה) […]

ההחמצות הגדולות – חלק 2

מצעד ההחמצות הספורטיביות הגדולות שלי ממשיך. החמצתם את החלק הראשון? לא נורא, שום דבר לא הולך לאיבוד. הקליקו: ההחמצות הגדולות – חלק 1 ניו יורק ג'איינטס – ניו אינגלנד פטריוטס (14:17), סופרבול 42, 3.2.2008 כנראה אחד הסופרבולים הכי מופלאים שאי פעם שוחקו, וללא ספק דרמה יחידה במינה, מהסוג שרק הספורט יכול לייצר, וגם זה לא […]

ההחמצות הגדולות

לפני כמה ימים כתבתי בבלוג האישי שלי על ההחמצות הגדולות והמביכות שלי בתחום הקולנוע. החלטתי לקחת את העניין הזה גם לעולם הספורט, שכן בתחום הזה ההחמצות הרבה יותר צורבות ומהותיות: סרט שפספסתי ב"זמן אמת", תמיד אפשר להשלים – גם אחרי 50 שנה; אירוע ספורטיבי גדול וחשוב שפספסתי משום-מה את השידור החי שלו (או לא הלכתי […]

ואיזה שמנמנים האוהדים

ביקור בקולוסיאום של אוקלנד: סתם משחק NFL בין שתי קבוצות סתמיות (גירסאות מקומיות של מ.ס. אשדוד ומכבי פ"ת) שהתקיים באיצטדיון סתמי (ואפילו לא מלא), וגם הנקניקיות במזנון עלו כמו ארוחה במסעדת כוכב מישלן. אז למה בכל זאת זו היתה חוויה כל כך מרגשת ונפלאה?