פלאשבק

בסקירה המוקדמת שלי על בית א' של יורו 2012, כתבתי שאם יוון תזכה ביורו הזה, אני ארוץ עירום ברחובות אתונה, עם התפשרות על רחובות תל אביב. מה אני אגיד לכם: אחרי אירועי הלילה הזה וההעפלה המדהימה של היוונים לרבע הגמר, כדאי שאלך לים לעבוד על השיזוף שלי. אם עלי לרוץ עירום ברחובות, לפחות שאיראה במיטבי.

לא צפיתי במשחק של רוסיה ויוון. פולין-צ'כיה נראה מבטיח יותר, מה גם שזו היתה התמודדות ישירה על מקום בשלב הבא. אני כנראה לא לומד את הלקח שלי-עצמי: לא מהמרים אף פעם נגד היוונים ולא מניחים מראש שהסיפור גמור עבורם. עכשיו אני בוחן את תמונת השלב הבא, ומוטרד מכך שגרמניה עשויה להיות היריבה של יוון ברבע הגמר. משחק מאוד פיקנטי בהתחשב ביחסים הפוליטיים בין המדינות, אבל כאב ראש גדול למאמן גרמניה.

אבל נעזוב בינתיים את גרמניה, שיש לה כרגע כאבי ראש רק מלחשב את כל התסריטים של בית ב', שלא לדבר על המשחק הקשה מול דנמרק.
נישאר בינתיים בבית א'.

אני לא מבין מה הסיפור של נבחרת רוסיה. ביקום נורמלי, הנבחרת שמייצגת את המדינה הגדולה ביותר ביורו, היתה מועמדת טבעית לזכייה. מסורת ספורטיבית – יש. ידע מקצועי – יש. כסף – גם יש (הוא אולי לא מפוזר כמו שצריך, אבל לא חסר כסף בפדרציה הרוסית). מה, מתוך 140 מיליון תושבים, אי אפשר למצוא 11 שיודעים לשחק כדורגל כמו שצריך? תתכונן, אלי גוטמן – ב-11 לספטמבר הרוסים מגיעים לאיצטדיון רמת גן, והם יהיו עצבניים ורעבים.

צפיתי במשחק של פולין וצ'כיה, ואם לא הייתי יודע שהמפסידה הולכת הביתה, הייתי חושב שתיקו מספיק לשתיהן כדי לעלות לשלב הבא. המשחק נראה כאילו מישהו שם סיכם בין הצדדים על תוצאת תיקו, שבדיעבד היתה מעיפה את שתי הנבחרות הביתה. אפשר היה לצפות לקצת יותר מוטיבציה מצד הפולנים, אבל אפשר גם להבין אותם: הנבחרת הכי צעירה בטורניר, פשוט לא עמדה בלחץ של הקהל הביתי. לא נורא. כישרון יש שם. מתישהו גם תגענה התוצאות.

בחזרה ליוון. מה עושים איתם? אתה רוצה להגיד לעצמך שזה עניין של מזל ומקריות. הרי תוצאת 0:1, החביבה עליהם, היא תוצאה שברירית, מינימלית. כל גול יכול לשנות את התמונה. ובכל זאת, 0:1 יווני זה כמו 0:3 במקומות נורמליים – מחסום כמעט בלתי עביר. כאמור, לא ראיתי את המשחק, אבל התוצאה הזאת, וחוסר היכולת של הרוסים לחזור ממנה (אותם רוסים שמחצו 1:4 את צ'כיה בערב הפתיחה של היורו), מעוררת זכרונות מ-2004. שאלוהים ישמור.

Related Post

4 Replies to “פלאשבק”

  1. ראיתי את המחצית השנייה של המשחק יוון רוסיה, ותצוגה הגנתית כזו מרשימה מזמן לא ראיתי. על כל שחקן רוסי היו שני יווני, עד כדי כך שלא היה ברור לך איך יתכנו יותר מ-10 שחקני שדה! ויחד עם זה, לא ראיתי אף חור במערך כתוצאה מכך ששניים הולכים על כל מתקיף, והנוכחות הרוסית היתה פשוט פתטית בהתקפה. הם סיכנו את השער בזמן שראיתי בדיוק פעם אחת
    פשוט הגיע ליוונים…
    רק חסר שעכשיו עוד יגידו שיש לנו סיכוי נגד הרוסים במוקדמות המונדיאל

    1. אם נשחק כמו היוונים, יש לנו סיכוי מולם, לא? (-:
      לא שאני חושב שנשחק כמו היוונים, אבל אם יש מישהו שיכול להעמיד נבחרת שתשחק בסגנון שקרוב לכך, זה גוטמן.

  2. זה פשוט בלתי נתפס.
    נבחרת יוון היא הדימוי המושלם של בוריס מהסרט סנאץ' – http://www.youtube.com/watch?v=Dxv3tMyIoiM (גלגל ל-0:16).

    אפשר לבקר את צורת המשחק המעצבנת שלהם (שלא פסחה גם על ישראל), אך יוון ראויה ב-100% לעלות לשלב הבא. אילו היה לנו ולו קמצוץ מעקשנותם ומהלוחמניות שלהם (הקאמבק שלהם במשחק הראשון היה לא פחות ממדהים), אולי גם אנחנו היינו שולחים מדי פעם נציגים נוספים ליורו מלבד לוזון.

    1. בהחלט ראויים.

      במשחק שלהם נגד ישראל הבנתי למה אנחנו כל כך רחוקים מהם. הם עדיפים עלינו בכושר גופני, בפיזיות, במהירות, וכמובן בנחישות.
      כמו שכתבתי אז, אחרי המשחק ההוא: תן לי קראגוניס אחד במקום כל ה"פנטזיסטים" וה"שחקנים האינטלגנטים" שלנו.

Comments are closed.