ענייני השעה

הלב ממריא מכבי

מוסף הספורט של ידיעות אחרונות חשף אתמול את פרשת "פנאן טורס" – עוד שלד מבאיש מתוך ארון השלדים העצום (מה ארון? האנגר!) של מנהל מכבי ת"א לשעבר מוני פנאן ז"ל. היות ולא מדובר בעצם בספורט, אתם מוזמנים לקרוא את מה שיש לי לומר על הנושא בבלוג האחר שלי, "מושב לצים".

 

מעשה בעיסוי

גם הסיפור הזה אינו ממש ספורט, אבל זה מה שמספקת לנו תקשורת הספורט בימים אלה. אברהם גרנט, מנג'ר פורטסמות, נצפה כשהוא יוצא ממכון עיסוי תאילנדי בסאות'המפטון ("החשוד כבית בושת", כך נכתב). מעניין לעקוב אחר התגלגלות ה"פרשה" בתקשורת. הדיווח הראשון שאני נתקלתי בו היה משהו בסגנון של "אברהם גרנט בילה עם זונה כשהוא לבוש במדים של פורטסמות'" – מה שכמובן עורר את זכרן של פרשיות ישנות מן הממלכה, כמו למשל אותו שר (שכחתי את שמו) שחגג עם זונה בעודו לבוש במדי קבוצתו האהודה (או שמה היא זו שלבשה את המדים, לא זוכר וזה גם לא חשוב).

בהמשך הסתבר שאברם אכן היה לבוש באימונית או במעיל של פומפי כאשר נצפה יוצא מהמכון, אבל אין עדות לכך שנעשה בהם שימוש שלא לצורכי התגוננות מן הקור בלבד. הדיווחים המשיכו עם מתקפתה המלבבת של צופית גרנט על העיתונאים (יצאה גדולה, צופית – קראו למשל את מה שיש לפוהורילס במעריב להגיד על זה –  אבל היא היתה צריכה לדעת שעיתונות מציצנית זה המחיר של החיים הטובים באנגליה), ועם הידיעות מהאי כי המשטרה חוקרת האם אותו מוסד הינו מכון עיסוי לגיטימי, או בית זונות לא חוקי. אני דווקא הייתי שולח אליהם את המועצה לצרכנות (או מה שיש להם שם באנגליה) – 130 פאונד לשעת עיסוי?! זו השערוריה האמיתית.

הקרב על הבית

לקראת הגרלת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל שתתקיים ביום ראשון, עמית לוינטל ב"ישראל היום" קורא להתאחדות הישראלית לארח את משחקי הבית של הנבחרת באיצטדיון בלומפילד, ולא ברמת גן. טענתו היא שכדי לשמור על סיכוי כלשהו לעלות לטורניר הגמר, או לפחות להגיע לפלייאוף, צריך לנצח את כל משחקי הבית (וכמובן גם את כל משחקי החוץ מול הנבחרות החלשות יותר). והמפתח לכך הוא איצטדיון ביתי חם – גם במחיר של תכולת צופים נמוכה בהרבה (ההפרש עומד על כמעט 30 אלף צופים). לפחות האיצטדיון יהיה מלא בכל המשחקים והאווירה תהיה טובה בהרבה. ויש גם דוגמאות לנבחרות קטנות שעשו את זה בזכות איצטדיון ביתי קטן: סלובניה, סלובקיה. משכנע.

אני מסכים בהחלט, אבל יש לי הסתייגויות. קשה לי לראות את ההתאחדות מוותרת על ההכנסה הצפויה ממכירת הכרטיסים, ואפשר להבין זאת. בעבר כבר הצעתי להעתיק לפחות את המשחקים מול הנבחרות הקטנות לבלומפילד או לטדי. את הגדולות אין כנראה מנוס מלארח בזוועה הרמת-גנית, ולו בשביל לאפשר לכמה שיותר אנשים להגיע.

אבל לי מציקה הבחירה הכאילו-צפויה של הכותב בבלומפילד. למה בלומפילד? אני אוהב את האיצטדיון הזה אבל אני מזכיר לכם: יש איצטדיון טוב (וחדש יותר) ממנו בירושלים, ונבחרת ישראל היא כנראה אחת הנבחרות היחידות בעולם שאינה משחקת בעיר הבירה שלה. רבים מאיתנו אוהבים לא לאהוב אותה, מקטרים עליה, אבל ג'רוזלם גם יכולה להיות הנשק הסודי שלנו נגד הגויים.

יאללה, תביאו את האירופאים יפי הנפש האלה לירושלים;  תמלאו להם את הראש בסיפורים על פיגועים, וערבים רעים, ויהודים מטורפים, ופנאטים דתיים, ו"סינדרום ירושלים"; גוללו באזניהם בדרך את סיפורם של שלדי המשוריינים הנראים מחלון האוטובוס;  ספרו להם על אוהדי בית"ר (אפשר גם להציג להם תמונות של דוד עראק), ועל כך שמדובר במועדון היחיד בעולם המערבי שבוחר את שחקניו על פי השתייכותם האתנית. ואז תכניסו אותם ל"טדי", עם האקוסטיקה האימתנית שלו והיציעים התלולים שחובקים את הדשא. ואחרי כל זה – איך לא ירעדו להם הברכיים? אם נגזר עלינו להתקע עם העיר הפסיכית הזאת (בשלמותה או בחלקה), בואו לפחות נרתום את הטירוף וכוח ההרס שלה לטובת נבחרת הכדורגל שלנו. אני מתחייב להיות הראשון לקנות מנוי למשחקי הנבחרת בטדי.

תנו לו צ'אנס

ואפרופו ערים עתיקות ומטורפות ומועדונים פשיסטיים, הנה אנחנו ברומא. הפלירטוט התמוה של אייל גולסה עם לאציו נראה נכון לרגע זה כעומד בפני סיום, ומסתמן כי התכשיט מחפש לרדת מהעץ ולחזור למועדון בו גדל. כאוהד מכבי חיפה, ההתנהלות של גולסה ומקורביו, כפי שתוארה בתקשורת, מרגיזה. איפה הנאמנות? איפה הסבלנות? מה בוער לך? אבל אני מקווה שאוהדי מכבי חיפה ימחלו לנער על יועציו הגרועים. קשה לעמוד בפיתוי של הליגה האיטלקית, של שכר גבוה בהרבה (וביורו), של חיים בעיר מפנקת כמו רומא. לא במקרה נערים בערך בגילו (הבחור בן 18 וחצי) עדיין לא רשאים להצביע בבחירות או לקנות אלכוהול. שיקול הדעת עדיין לא מגובש, ואפשר לסלוח לו על ההתנהלות הפזיזה הזאת.

אם גולסה אכן יחזור לחיפה, אני מאוד מקווה שהאוהדים לא ימררו את חייו. חבל יהיה לאבד בשל כך את השחקן ואת הכישרון שלו. תנו לו צ'אנס. מכבי חיפה רק הרוויחה עד היום משחקנים ש"עשו פרסה" (כל אחד מסיבותיו) – יניב קטן שחזר אחרי גלות קצרה באנגליה, ולפניו יוסי בניון שוויתר על איאקס (וגם, בדיעבד, הרוויח מכך בגדול).

בכלל, המקרה של בניון (רק אני חושב שהוא וגולסה נראים כמו אחים?) הוא דוגמה טובה: ההתנהלות של "הילד" (אז באמת ילד) וחזרתו בטרם עת מאמסטרדם לבאר שבע, זכו אז לביקורת קשה וללעג. בדיעבד, במבחן התוצאה, זה השתלם ליוסי, שהגיע לבסוף לרמות הגבוהות ביותר. גולסה לא פחות מוכשר (יש אומרים: יותר) מבניון, ומכבי חיפה יכולה להיות מקפצה נהדרת בשבילו בעוד 3-4 שנים. כולם רק יכולים להרוויח מהישארות של גולסה בחיפה: הנער, המועדון וגם האוהדים. אז גלו סבלנות וחוסו עליו בבקשה.