חדוות האידיוט

על נבחרת ספרד כתבתי שטרם הגיעה זמנה. על הולנד היגגתי שהיא תמיד מפשלת ברגע האמת. אפילו הקבלתי ביניהן בסקירה המוקדמת שלי, והצבעתי עליהן כשתי נבחרות שתמיד מצפות ומבטיחות, אבל משתנקות במאני טיים. מחר אחת מהן תוכיח לי שאני אידיוט, ואין מאושר ממני על כך.

בשיחה שהיתה לי לא מזמן עם אחייני בן ה-16, אוהד הפועל ת"א בעוונותיו, ניתחנו את סיכוייהם של האדומים לזכות באליפות (בשלב הזה, הפועל עדיין פיגרה בטבלה ב-7 נקודות אחרי מכבי חיפה). הנער, פסימי שכמותו, חשב שזה יהיה מותח, אבל העריך שהאליפות תלך לחיפה. אני אמרתי שהכול פתוח, והסברתי לעלם שאם היינו יודעים בוודאות מה יקרה בעתיד, הכדורגל היה מאוד משעמם.

לכן אני כל כך שמח שיצאתי אידיוט. דווקא כשלון התחזית שלי, הוא שהפך את הטורניר הזה לכל כך מהנה ומלהיב מבחינתי. מחר תהיה לנו בוודאות אלופת עולם חדשה. יש לנו גם חברה חדשה וראויה ב"מועדון הפיינאליסטיות" (ספרד). צרפת, איטליה ואנגליה התבזו, אגנטינה הושפלה וברזיל הלכה הביתה מוקדם מהצפוי (ושתיהן הוציאו אידיוטים שורה ארוכה של פרשנים ומתנבאים), גאנה שמרה על הכבוד של אפריקה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה, הנבחרת המארחת הלכה הביתה אחרי שלב הבתים (שזה לא אירוע משמח כשלעצמו, אבל מעניק לחנאנות שכמוני עוד פרט טריוויה לנפנף בו בעתיד, ועל כך השמחה). מה עוד אפשר לבקש? אה, כמובן, ניצחון של הולנד מחר. אחרת בשביל מה טסתי כל הדרך לכאן? אה, ד'או!


חגיגות ההעפלה לגמר, אמסטרדם. בתקווה לשיחזור ביום ראשון