המלחמה הקרה חוזרת

סקירת המועמדות לאירוח גביע העולם בכדורגל 2018 ו-2022 נמשכת, והפעם היא מתמקדת בשתי מעצמות (אם כי לאו דווקא מעצמות כדורגל), שתמיד מוצאות הזדמנות לריב אחת עם השניה – רוסיה וארה"ב.
לפוסטים הקודמים: חלק א': קטאר, אוסטרליה וספרד-פורטוגל | חלק ב': יפן ודרום קוריאה

מדינה: רוסיה
סלוגן: Ready to Inspire
פרזנטור: אנדריי ארשבין
אתר אינטרנט: www.russia2018-2022.com

מפי הסוס: הרוסים בחרו לשים בראש האתר שלהם את הבחור הכי לוהט היום בכדורגל הרוסי – אנדריי ארשבין. לא ברור איפה הוא יהיה ב-2018-22 (האיש יליד 81'), אבל כרגע לפחות זה מה שיש לרוסים למכור. באתר, הם מאתגרים את ראשי פיפ"א ומציגים את הבאת הגביע העולמי לרוסיה כ"הזדמנות היסטורית לאפשר לגביע העולמי לעורר השראה במזרח אירופה, ע"י בחירה באחת ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר". "אחת המדינות", כן? מי אנחנו בכלל, רק חלק זעיר ולא חשוב מהגוש הסובייטי לשעבר. לא משנה. רוסיה מתקשה כנראה להשתחרר מהאינסטינקט עתיק היומין לפרוש את חסותה על מדינות מזרח אירופה. מישהו ביקש מכם לדבר בשמן? אבל נעזוב את זה.

עבור פיפ"א, רוסיה היא אופציה מעניינת, בשל המיקום האסטרטגי שלה בין אירופה לאסיה. אם אמרנו שטורניר 2018 שמור למדינה אירופית, אז רוסיה, כחברה באופ"א, עונה על הקריטריון הזה. יחד עם זאת, היא ממש לא "אירופה הקלאסית". למעשה, טורניר גביע העולם ברוסיה, אם וכאשר, יהיה הראשון שישתרע על פני שתי יבשות – אירופה ואסיה – אם כי מבין הערים המועמדות לארח את המשחקים, המזרחית ביותר היא יקטרינבורג (אי שם בלבה של רוסיה, מזרחית להרי אורל). כך שאם כל מיני מדינות מזרח-אסייתיות קיוו ל"משחקים ביתיים", שישכחו מזה. גם הרוסים מודעים לכך, ובאתר הם מציינים את חשיבותם כ"גשר בין אירופה לאסיה" וכמי שיכולים להביא את בשורת הכדורגל ללבבותיהם של מיליונים "ברוסיה, מרכז אסיה והמזרח התיכון" (!). מרגש.

לסיכום: אני לא סגור על העמדה שלי בנושא. מצד אחד באמת מדובר בבחירה מעניינת, אך מהצד האחר יש משהו מדכא במחשבה על כדורגל ברוסיה. חוץ מזה, נראה כי זהו עוד אחד מהמקרים בו הספורט עלול לשמש ככלי להסטת תשומת הלב מהתחלואים הרבים של המדינה – השחיתות, הפשיעה, הפיגור העמוק שבו נמצאים עדיין איזורים שלמים בה. התחושה שלי היא שרוסיה עדיין לא בשלה. מדובר אמנם על 2018/22, אבל את הבחירה, מה לעשות, צריך לעשות כבר השנה.

מדינה: ארצות הברית של אמריקה
סלוגן: The Game is in US (הבנתם?)
אתר אינטרנט: www.gousabid.com

גילוי נאות: במה שנוגע לספורט, אני אמריקנופיל חסר תקנה. אני פשוט מעריץ את האמריקנים על הגישה שלהם לספורט, על התשוקה שלהם (אם כי לאו דווקא לכדורגל), הארגון, הרגולציה. קחו את זה בחשבון כשאתם קוראים את המשך הסקירה.

מפי הסוס: או, סוף סוף אנשים שמבינים דבר או שניים בשיווק. לא רק הסלוגן המתוחכם (באתר יש עוד פנינים, כמו MarveloUS למשל), אלא גם כתובת האתר Go USA Bid. כנראה שכאשר כדורגל הוא לא הצד החזק שלך, צריך להפעיל תותחים אחרים.

כדורגל באמריקה זה נושא מרתק. מצד אחד הוא רחוק מאוד מלהיות ספורט "אול-אמריקן" פופולרי, אך מהצד האחר מדובר במדינה שבה הגידול בתפוצתו של המשחק הוא המאסיבי והמהיר ביותר בעולם. המארגנים טוענים כי כיום, לא פחות מ-24.5 מיליון אמריקנים משחקים כדורגל להנאתם, מתוכם כ-4.1 מיליון רשומים באגודות כדורגל שונות. בגביע העולם 2006 צפו במשחקים כ-17 מיליון אמריקנים. והמספרים האלה רק עולים משנה לשנה. המוני ילדים אמריקנים מתאהבים מדי שנה במשחק הזה, שכבר חוצה את הגבולות ה"עדתיים" – זה כבר לא "משחק של היספנים" או של מהגרים, הוא הולך וכובש עוד ועוד מעריצים. כאמור, הענפים האמריקניים הקלאסיים עדיין לוקחים בגדול מבחינת הרייטינג ובאופן בו הם שזורים בתרבות הכללית, אבל היי, צריך להתחיל מאיפשהו, לא? כבר לפני כמה שנים התנבאתי שעד אמצע שנות ה-20, ארה"ב תזכה בגביע העולמי. ייקח לה זמן להפוך למעצמת כדורגל, אבל כשזה יקרה, היא תעשה את זה בגדול.

נראה כי גם המארגנים מודעים לחיבור הלא-טבעי בין ארה"ב לכדורגל. באתר יש פרק שלם שמוקדש לשאלה למה בעצם צריך לבחור בהם (תחת הכותרת Why US, אלא מה). פרק דומה קיים גם באתרים של המועמדות האחרות, אבל נראה שהאמריקנים להוטים יותר להוכיח שהכדורגל בדמם. למשל, בפרק בעל השם הנחרץ "כי זה ב-DNA שלנו", יש סקירה היסטורית שמתחילה ב-1620 (!) ומתארת כיצד המתיישבים הראשונים במסצ'וסטס נתקלו באינדיאנים, סליחה, אמריקנים-ילידים, המשחקים במה שנראה כגירסה מוקדמת של כדורגל. אדומי העור, אגב, כינו את המשחק בשם הקליט "פאסוקוואקוהווג", שפירושו "הם התכנסו כדי לשחק כדורגל". איי שיט יו נוט. במקום אחר באתר מתוארים מגוון פרוייקטים ברחבי ארה"ב ל"שינוי חברתי באמצעות הכדורגל". בקיצור, מישהו עשה עבודת מחקר רצינית על היחס הבעייתי בין אמריקה לכדורגל.

אז מה בשורה התחתונה? הזכרונות מ-94' טובים – מדובר היה, עד היום, בטורניר עם מספר הצופים הגדול ביותר ביציעים (שיא שלא צפוי להישבר בקרוב). גם לא צריך להרחיב על היכולות הארגוניות והשיווקיות של האמריקנים. הבאת הטורניר שוב לארה"ב גם תואמת את המדיניות של פיפ"א לנסות ולפרוץ כל הזמן ל"שווקים המתעוררים". בטוח שיהיה מוצלח ומעניין. השאלה היא רק האם לא עדיף לתת הזדמנות לעוד מדינות – יש הרבה מועמדות חדשות, ובאופן אישי אני תמיד מעדיף שהגביע העולמי יתקיים במקום שהוא טרם התקיים בו בעבר. ארה"ב היא תמיד מועמדת ראויה – גם ל-26' ול-30' – בינתיים שייתנו הזדמנות לאחרים.

המשך יבוא…

Related Post

One Reply to “המלחמה הקרה חוזרת”

Comments are closed.