מצעד ההחמצות הספורטיביות הגדולות שלי ממשיך. החמצתם את החלק הראשון? לא נורא, שום דבר לא הולך לאיבוד. הקליקו: ההחמצות הגדולות – חלק 1
ניו יורק ג'איינטס – ניו אינגלנד פטריוטס (14:17), סופרבול 42, 3.2.2008
כנראה אחד הסופרבולים הכי מופלאים שאי פעם שוחקו, וללא ספק דרמה יחידה במינה, מהסוג שרק הספורט יכול לייצר, וגם זה לא לעיתים קרובות.
הג'איינטס סחבו עד הגמר אחרי שהעפילו בקושי לפלייאוף עם מאזן בינוני למדי בעונה הרגילה. הפטריוטים הגיעו לגמר גאים ופייבוריטיים לגמרי עם מאזן מושלם של 18 נצחונות ו-0 הפסדים. איך זה נגמר? כתוב פה למעלה. ואיפה אני הייתי? נרדמתי ברבע הראשון. מחדל, בושה, חרפה וכלימה. התעוררתי כמה דקות לאחר הסיום, ומיד הבנתי שהתחולל פה משהו חריג, וקיללתי את עצמי נמרצות. למחרת הכרחתי את עצמי לצפות בשידור החוזר מהתחלה ועד הסוף, בתור עונש.
דנמרק אלופת אירופה בכדורגל (0:2 בגמר על גרמניה), שוודיה 92', 26.6.1992
כמו רבים וטובים אחרים, גם אני התאהבתי בנבחרת דנמרק (ובאחים לאודרופ כמובן) בגביע העולם מקסיקו 86'. לאליפות אירופה בשוודיה הם לא היו אמורים להגיע, אבל המלחמה האיומה שפרצה בבלקן הותירה בחוץ את יוגוסלביה, ופינתה מקום לנבחרת של ריצ'רד נילסן, שהדהימה כבר במשחק הראשון (ניצחון על הולנד, האלופה המכהנת) והמשיכה משם עד לזכייה סנסציונית בגביע.
האמת? אני מצטט מתוך הידע שלי, אבל אני פשוט מצוי בבלק-אאוט מוחלט לגבי מה עשיתי באותה תקופה, שמנע ממני את החגיגה הזאת. אין לי שום זיכרון מהאליפות הזאת, וגם לא ממשחק הגמר, ומדובר על מי שהצהיר בפוסט הקודם שהוא כמעט לא החמיץ משחק מגביע העולם ב-24 השנים האחרונות. היורו זה כנראה סיפור אחר אצלי.
ילדים, אל תעשו סמים בגיל 15. חכו לאחרי הצבא.
איטליה – ספרד (8:9), משחק גמר הכדורמים באולימפיאדת ברצלונה 92', 9.8.1992
טוב טוב, לא רק אני החמצתי, כולם החמיצו, אבל אני אמצא כל סיבה ואמתלה כדי להתעצבן שוב ולהזכיר את אחד המחדלים הספורטיביים הגדולים של ערוץ 1 בכל הזמנים (!), ולהגיד להם שלעולם לא נשכח ולא נסלח. וכן, אני כותב את הדברים האלה על משחק כדורמים.
לא פחות משלוש הארכות היו בגמר המגה-דרמטי הזה, כששתי הנבחרות העקשניות הללו פשוט מסרבות לוותר על מדליית הזהב. מי שמכיר קצת כדורמים, יודע באיזה ספורט מתיש ומפרך מדובר, וכמה קל "ליפול מהרגליים" (בעצם, לשקוע במים) ולוותר. אני אמנם די מחבב "פולו-מים", אבל לא ממש עוקב, ועל המשחק הזה נפלתי די במקרה (וממילא, מה כבר היה אז לראות בטלויזיה?). מה שבטוח, אני חובב ענק של דרמות ספורטיביות משובחות. אלא שלערוץ החרוץ חוקים משלו: עמוק בתוך ההארכה השניה או השלישית, וכשאני, עיניי קרועות לרווחה ומבין שאני צופה באחד האירועים העצומים בתולדות המשחקים האולימפיים, החליטו ברוממה שבדיוק עכשיו הגיע הזמן להפסיק את השידור כדי לעבור למהדורת החדשות בערבית. אין בכלל מילים לתאר את גודל השערוריה. מכירים את המערכון ההוא מ"לול"? בדיוק זה. זונות.
ההחמצה הכי גדולה שלי היתה כשמילאן הובילה 3:0 על ליברפול בגמר ליגת האלופות, במחצית הלכתי לתת בראש בפרו אבולושן לטל מעבי השחקן של מכבי נתניה. אז לא רק שחטפתי בראש גם הפסדתי את אחת הדרמות הכי גדולות שהיו באירופה כי…מה לעשות…לא חשבתי שליברפול יוצרה מהזן הזה…אבל טעיתי.
ו…עדין אני חושב שה 2:1 של יוניטד היה יותר גדול…אבל אליו הגעתי מהעבודה 5 דק' לסיום המשחק….בדיוק בזמן…
גם אני לא האמנתי, אבל נשארתי עד הסוף כי אני לא נוטש משחקים באמצע (אגב, גם מהיציע אני לעולם לא אצא לפני שריקת הסיום. בדיוק כמו שבתיאטרון או בקולנוע אני לא אצא לפני הסיום).
איזה משחק… צפיתי בו עם אבא שלי, ודווקא הוא רצה לזפזפ קצת לערוצים אחרים, אבל לא הרשיתי לו.
אה, ומילא היית אומר לי שנטשת בשביל לתת בראש לאיזו כוסית. הייתי מבין. אבל פרו אבולושן עם טל מעבי? כמה נמוך אפשר לרדת? ומה הלאה? ג'י-טי-איי עם חאלד חלאיילה בגמר של המונדיאל?
תצמע, זה הכי קרוב לכדורגל מקצועני, לשחק פרו אבולושן עם שחקן ליגת העל, היות ונטשתי את קרירת המשחק בערך בגיל 12 בימי העליזים כחלוץ בהפועל פ"ת.
אגב, הפעם האחרונה שראיתי משחק כדורגל תוך כדי סקס זה כמעט עלה לי בילד וזה היה משחק בין הפועל פ"ת למכבי חיפה. אגב, אני לא זוכר אם ניצחנו 2:1 או הפסדנו באותה תוצאה…כנראה הייתי עסוק בקונדום שנקרע…
אתה לא יודע שאנחנו כגברים לא כשירים לעשות שני דברים בעת ובעונה אחת?
אני לא מסוגל לצפות בכדורגל ולדבר בטלפון בו-זמנית, אז סקס?
רק לחשוב על איך הייתי מספר לו/ה איך הוא בא לעולם…