סופרבול 44 – אינדיאנפוליס קולטס נגד ניו אורלינס סיינטס
המשחק במיאמי, הבלוג החי בשידור ישיר מהסלון שלי בתל אביב (היי, זה כמעט באותו קו רוחב!)
אני הולך עם הסיינטס, ויש לי מסר לדרו בריס: "זכור את מה שאמר וינס לומברדי: "אם אתה מפסיד, אתה עף מהמשפחה!"" (הומר סימפסון)
אגב, לניתוח מקצועי יותר משלי, אני ממליץ בחום גם על הבלוג של זאב אברהמי
גו סיינטס!
———————————————————————————————————————————-
05:10
לילה (בוקר) טוב.
05:04
המסר של דרו בריס לאומה: "גוד איז גרייט". אמן.
04:50 – סיכום
לא משחק מלהיב או מסעיר במיוחד, אבל איכותי, יעיל וכמעט נקי מטעויות (חוץ מזו שהכריעה את ההתמודדות כמובן) ומעבירות. גם החלטות שופטים מפוקפקות לא היו פה.
בעימות בין הקוורטרבקים, מאנינג שיחק טוב בסך הכול, אבל איבוד הכדור שלו עשה את ההבדל בסופו של דבר – גם בתוצאה הסופית בקרב מול בריס, וגם מכיוון שזה מה שאנחנו, וגם הוא, נזכור מהמשחק הזה.
בריס לעומתו נראה מרשים יותר – גם על הדשא וגם בטור הסטטיסטי. הופעה של סופרסטאר. איזה יופי לו, ואיזה יופי לעיר ניו אורלינס. הייתי מוכן לתת הרבה בשביל להיות שם הלילה, מה גם שמחר מתחילות חגיגות המארדי-גרא… מבחינת התסריט ההוליוודי, הסופרבול הזה פשוט לא יכול היה להסתיים אחרת.
04:47
שון פייטון חוטף את המקלחת המסורתית. יש אליפות!
בריס MVP עם טור סטטיסטי נהדר, אבל אני נותן קרדיט גדול גם להארטלי, הבועט, שהחזיק את הסיינטס בעניינים בדקות הפחות טובות שלהם.
17:31 לניו אורלינס סיינטס – תוצאה סופית. Who Dat?!
04:45
קסמים לא יהיו פה הלילה. ההגנה של הסיינטס טחנה את המאנינגים. 44 שניות לסיום, פרפור אחרון של אינדי, הכדור עובר לניו אורלינס, וזה גמור באופן סופי ורשמי.
04:40
בחזרה למקטע של 01:15, אז כמו שהאמריקנים אומרים, מאנינג השתנק ברגע האמת. למען האמת הוא לא הבריק לאורך כל המשחק, אבל הוא עדיין ספורטאי ענק. טוב, בשלב הזה של המשחק אני אפרגן אפילו לו.
04:37
זה נראה גמור, אבל עדיין לא נצפתה פה גברת שמנה.
04:30
טאצ'דאון סיינטס! ןהנה איבוד הכדור שנחזה פה לפני חצי שעה.
הפרשן יצא מנחוס גדול – שנייה לפני המסירה האומללה של מאנינג והחטיפה של פורטר, הוא שוב הזכיר לנו שעדיין לא היו פה איבודי כדור. סוס. 17:31 לקדושים.
04:24
יש לי תחושה שהדרייב הבא של המאנינגים הולך לט"ד ומביא את המשחק להארכה… או להמרה מטורפת וניצחון דרמטי לקולטס. טוב, אני אמתין בסבלנות. 5:35 דק' לסיום.
04:20
פייטון מערער ויוצא גדול! 17:24 לסיינטס.
04:15
17:22 לניו אורלינס! (פרדי נבהל מהצעקות שלי) והם הולכים על המרה של שתי נקודות… ומפשלים. מה יהיה? אבל החלטה נכונה של שון פייטון. אין הבדל בין 5 ל-6 נקודות הפרש. ההחלטה של השופטים לעומת זאת, נראית גבולית.
04:11
קלוז אפ על סטובר, הבועט של אינדי, יושב על הספסל ונראה כאילו הוא הולך לפרוץ בבכי.
04:07
הקולטס החמיצו שער שדה מ-51 יארד.
04:01
אני הולך להטיל את מימיי בפעם הראשונה הלילה. מפתיע. לקראת הרבע האחרון, השדר בדיוק ציין שעדיין לא היו איבודי כדור במשחק. בהמשך לענייני המנחוס מהמקטע הקודם, אני מודה לו על כך שהוא טורח לעשות את זה במהלך התקפה של הקולטס.
03:50
שער שדה שלישי של הארטלי, הפעם על 47 יארד, מביא את הקדושים למרחק נקודה – 16:17 לקולטס. אם להכנס רגע לענייני אמונות טפלות, אז אני מוטרד מהבעיטות המדויקות של הרוקי הלילה. אני חושש שזה מרמז על החטאה קריטית בסיום (או בהארכה…). חמסה חמסה.
03:40
13:17 אינדי. אדאי מרשרש לט"ד. האם זו הולכת להיות נדנדה עד הסיום? הלב שלי לא בנוי לזה.
03:33
פרדי לא מתרגש מהקאמבק של הסיינטס ונרדם על הספה. טוב, אפשר להבין אותו, הוא עבד קשה היום.
03:28
הקדושים בעניינים! 10:13 לניו אורלינס, אחרי דרייב נהדר וטאצ'דאון ענק ונחוש של תומאס. דרו בריס עד כה, טפו טפו, נותן משחק גדול ומדויק מאוד. עכשיו זה הזמן לגלות אם הדבר הזה שנקרא "מומנטום" אכן תקף גם פה.
03:22
מתכוננים למחצית השניה. פרדי השלים עם העובדה שאבא לא הולך לישון הלילה, וקרס על הספה לידי.
03:15
עד כה התצוגה המשכנעת ביותר בסופרבול היתה ההופעה של "המי". הסוסים הזקנים עדיין בכושר. למרות שבהחלט הייתי יכול לוותר על החיזיון המלבב של הכרס הלבנבנה של טאונסנד, שהציצה מתחת לחולצתו המתנפנפת. בררר. געגועיי לציצי של ג'נט ג'קסון.
03:02
Who Dat? The Who
============================ מ ח צ י ת ============================
02:51
6:10 לקולטס במחצית. עוד שער שדה גדול של הארטלי, הפעם על 44 יארד, לפחות הוא הגיע לסופרבול. מפצה במשהו על ההחלטה של שון פייטון ללכת קודם על ט"ד במקום על שער שדה.
02:44
הסיינטס פספסו מהלך לטאצ'דאון בנסיון רביעי, יארד מהאנד-זון. לדעתי הרעיון ללכת על נסיון רביעי היה נכון – אני אוהב מאמנים שחושבים מהביצים – אבל הנזק שנגרם מהפקשוש נראה גדול יותר מהתועלת שהיתה מושגת משער שדה בטוח.
02:26
טוב, הגיע הזמן שההגנה של הסיינטס תפסיק לתת כבוד לשחקני ההתקפה של הקולטס. אימרו די לאדאי.
02:18
בלי לנחס, נראה שדריס והקדושים יצאו קצת מההלם.
מי שעדיין קצת בהלם הוא החתול שלי פרדי, שלא מבין את פשרו של ליל השימורים הזה.
ועוד אני מקליד, בריס חוטף סאק. איזה סוס אני. לפחות הסיפור הזה הסתיים בשער שדה מרשים לסיינטס. 3:10 קולטס.
02:04
0:10 לקולטס. אוי.
מתחילה לעקצץ אצלי תחושה שזה הולך לכיוון של שחיטה.
01:42
0:3 לקולטס.
מאנינג נראה חד למדי ומדויק, אפילו שהדרייב הזה הסתיים רק בשער שדה.
01:32
יצאנו לדרך. הסיינטס זכו בהטלת המטבע. נקווה שהמזל ימשיך ללכת איתם, אבל גם נקווה שהם לא יבנו רק על המזל…
01:27
ליידיז אנד ג'נטלמנז, אוור נשיונאל אנת'ם.
שנים אני תוהה איך לעזאזל הם מתזמנים את המטס של חיל האוויר בדיוק לשניה שמסתיים ההמנון. פלא.
01:15
אחת הקלישאות הגדולות בפוטבול (ובספורט האמריקני בכלל) היא שהזכייה בסופרבול מבחינה בין ספורטאים גדולים לספורטאים ענקיים. אתה לא יכול להיחשב לקוורטרבק גדול באמת לפני שהובלת את הקבוצה שלך לזכייה בגביע וינס לומברדי.
אני מסכים ומחדד: המבנה המיוחד של הפלייאוף ב-NFL והמעמד העצום של הסופרבול, מחייב את השחקנים לבוא בשיא הדריכות והמוכנות. אי אפשר להסריח ערב אחד ואז לתקן במשחק הבא בסדרה. כל דקה היא מאני טיים. היכולת לעמוד בלחצים האלה ולהוביל את הקבוצה לניצחון – בדיוק במעמדים האלה נמדדים ספורטאי ענק. לפייטון מאנינג יש פחות מה להוכיח, לדרו בריס, הו כן. מחזיק לו אצבעות.
00:20
צופה בשידור המקדים באי-אס-פי-אן, ומתפעל כרגיל מהמקצוענות והנינוחות של המגישים. אמריקה.
00:15
התארגנויות אחרונות לפני הסופרבול: הקולה צוננת, הנאצ'וס פריכים, רוטב הצ'ילי בהיכון.